#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק עירוב 1) שהיה לו חזקת כשרות 2) שלא היה לו חזקת כשרות?	"1) [כגון שנשרף ולא יודע אם נשרף קודם בין השמשות] הוי עירוב דקיי""ל כר' יוסי ור' שמעון דספק עירוב כשר 2) [כגון ספק אם היה מונח שם כלל] אינו עירוב, ואע""פ דמצינו דא""צ חזקות כשרות בעירובי חצרות [ודלא כעירובי תחומין דיש בזה מח' ראשונים אם צריך חזקת כשרות (לקמן סי' תט''ו)] מ""מ כתב המג""א (ס""ק א') ספק הונח גרע טפי (מ""ב ס""ק ב'), אכן הביה""ל (ד""ה אבל) הביא מהרבה ראשונים דס""ל דאפי' בספק הונח כלל מהני בעירובי חצרות"	סימן שצד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בהניח עירובו בין השמשות 2) בהניח שיתופי מבואות בספק טריפה?	"1) מבואר לעיל (סי' שצ""ג סע' ב') דמהני ולא אמרינן דהוי כספק הונח, וביאר הערוה""ש (סע' ב') דודאי הניחו רק מסתפק אם היה בהזמן ואינו דומה לספק הונח כלל 2) לא מהני דבעינן סעודה הראויה מבעוד יום (מג""א ס""ק א'), והוסיף המ""ב (ס""ק ב') והערוה""ש דהוי כספק הונח {וצ""ב למה כתבו זאת דכפשוטו מה שצריך סעודה הראויה מבעוד יום הוא טעם בפנ""ע, וכן מבואר לקמן (סי' ת""ט סע' ו') דיש מח' בעירובי תחומין אם צריך חזקת כשרות, ואפי' למ""ד דלא בעינן חזקת כשרות מ""מ לכו""ע בעינן סעודה הראויה לה מבעוד יום}"	סימן שצד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפלה עליו גל קודם בין השמשות?	"קיי""ל כרבי דלא גזרו על שבות בין השמשות וממילא אם אפשר ליטלו באיסור דרבנן הוי עירוב אבל אם צריך לעבור על איסור דאורייתא כגון מרא וחצינא אינו עירוב (מ""ב ס""ק ג')"	סימן שצד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ראוי לאכול העירוב? מתי?<br>אם מערב פעם אחת בשנה לא יאכלנה עד סוף השנה, ואם מערב בכל שבת ושבת טוב לאוכלה בסעודת שחרית דכיון דאיתעביד בה מצוה אחת נעשה בה מצוה אחרת, ואין לאוכלה בערבית דלפעמים מקדים לאכול קודם חשיכה (ספר מנהגים, גר""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ד', ערוה""ש סע' ד') {ומכאן משמע דעיקר חלות העירוב הוא בין השמשות, עי' מש""כ לעיל בסי' שצ""ג}, והא דאמרינן דאם נאכל העירוב בין השמשות כשר היינו בדיעבד ולא לכתחילה (ביה""ל ד""ה ויוכל), ועי' מש""כ לעיל (סי' שפ""ז בשע""ת ס""ק א.) שהאריז""ל נהג לאכול השיתוף בלילה והעירוב ביום [וצ""ב מאי שנא מעירובי תבשילין דאמרינן לאוכלה לסעודת שלישית, עי' ט""ז סי' תקכ""ז ס""ק י""ד]"		סימן שצד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לבצוע עליו?	"אוכלה באמצע השבת דכל האכילה מצוה (כה""ח ס""ק ט')"	סימן שצד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח העירוב במגדל ואין לו מפתח?	"ה""נ קיי""ל כהרמב""ם דפסק כרבי דאם יכול לעבור על איסור דרבנן הוי עירוב אבל אם צריך לעבור על איסור דאורייתא לא הוי עירוב [כגון מגדל של בנין או מגדל שמחזקת מ' סאה (מ""ב ס""ק ז'), אבל אם רק צריך לפסוק החבל הקשור אין זה איסור דאורייתא לפי רש""י (שעה""צ ס""ק ח')] דגם עירובי חצרות נחשב כצורך מצוה שלא לעבור על איסור הוצאה א""נ נחשב כשעת הדחק (ב""י)"	סימן שצד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך שייך איסור דאורייתא בסתירת מגדל, הרי אינו ע""מ לבנות?"	"תי' הביה""ל (ד""ה מלאכה) כשהוא לצורך העירוב הוי ע""מ לתקן וחייב א""נ הוא שבות הקרוב למאלכה דאורייתא וגם זה אסרו בין השמשות [והביה""ל מסיים דמוכח מהסוגיא ליישב אחד משני תירוצים אלו דמבואר דסותר ממש אינו עירוב, אמנם הקשה ר""י באק דהסוגיא קאי שלא כרבי אבל אנן דקיי""ל כרבי דשבות בין השמשות לא גזרו מצי למימר דאפי' בסותר ממש הוי עירוב]"	סימן שצד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נאבד המפתח 1) ולא מצאו 2) ומצאו?	"1) אם נאבד ממקום שהניחו הוי כנאבד לגמרי ואסור, אבל אם רק שכח מקום שהניחו אמרינן דעביד הוא למדכר והוי עירוב (מ""ב ס""ק ח') 2) אמרינן דמצוי היה למצוא אותו והוי עירוב [כל זמן שיכול להביאו בלי איסור דאורייתא] (תוס' ל""ה ע""א, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק י""א)"	סימן שצד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה שבותים לא אמרינן דמותרים בין השמשות?	"1) פחות פחות מד' אמות (שעה""צ ס""ק ט') [וכן העברה מרה""י לרה""י דרך רה""ר (רשב""א עירובין ל""ג ע""א)]<br>2) שבות קרוב למלאכה כגון סתירת בנין חשוב (ביה""ל ד""ה מלאכה)<br>3) אמירה לנכרי (נשמת אדם כלל ע""ב ס""ק א')<br>[ועי' מש""כ לקמן סי' ת""ט סע' ב']"	סימן שצד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטת הטור במגדל?	"מהטור משמע דס""ל דעירובי חצרות לא נחשב כצרכי מצוה ולא התירו שבות בין השמשות ממילא מחמיר אפי' אם רק צריך לעבור על איסור דרבנן, ועל כן מקיל דוקא ביו""ט דנחשב כצרכי אוכל נפש (מג""א ס""ק ב', מחה""ש), ותמה השעה""צ (ס""ק י') למה הקיל הטור כל זמן שלא צריך מרא וחצינא {ועוד קשה מטור לקמן (סי' ת""ט) דכתב דדיני עירובי תחומין שוין לדיני עירובי חצרות, והתם ודאי נחשב כמצוה}, אלא פי' הביה""ל (ד""ה מלאכה) דהטור גם ס""ל כרבי אלא דס""ל דלא הקילו בשבות הקרוב למלאכה וס""ל דגזרו אפי' על לבנים סדורות דהוי שבות הקרוב למלאכה אבל להלכה קיי""ל דלבנים סדורות מותר {אבל עדיין צ""ע דהטור כתב דאסור בשדה, והתם לא הוי שבות הקרוב למלאכה דרבי לא גזר על שבות בכרמלית בין השמשות}"	סימן שצד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העירוב מונח בבית חבירו שנסע לשבת?	"אם אפשר ליכנס אפי' באיסור דרבנן הוי עירוב, אבל אם צריך לשבור דבר אינו עירוב אע""פ שהשבירה הוא שבות מ""מ הוא איסור דאורייתא דמזיק (נתיבות שבת פל""א הע' רכ""ח) {וכעין זה מצינו לעיל (סי' שע""ב סע' ט""ו) באשירה דהוא איסור צדדי ומ""מ כיון שהוא איסור דאורייתא אינו יכול לערב יחדו, וראיתי מי שמעורר דאפי' אם א""צ לשבור דבר מ""מ יש איסור דאורייתא דגזל, אמנם מסתבר דאמרנן ניחא ליה לאיניש לעשות מצוה בממונו ואינו מקפיד על הדריסת רגל}"	סימן שצד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העירוב מונח חוץ למחיצות במקום שאסור לטלטל?	"לא הוי עירוב (ט""ז ס""ק ג'), וכן מבואר משעה""צ לעיל (סי' שע""ב ס""ק י""ד) (נתיבות שבת פל""א הע' רכ""ג)"	סימן שצד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהיה בבית האסורים בין השמשות ויצא לחירות באמצע השבת?	"המנחת פתים מסתפק בזה דלא היה אפשר לו להגיע להעירוב, ועי' בנתיבות שבת (פל""א הע' רכ""ד) דהביא מספר מנחת יהודה ומהרש""ם דמקילין {ולכאורה פשוט דאמרינן הואיל והותרה הותרה}"	סימן שצד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אדם מת במקום העירוב ויש כהנים בחצר?	"הפמ""ג (סי' שס""ו מש""ז ס""ק ז') מצדד דאינו עירוב, וכן פסק הקיצור שו""ע (סי' צ""ד ס""ק י') [ואע""פ שמצינו לעיל (סי' שפ""ו סע' ח') דמערבין יין לנזיר היינו רק כשהוא יכול להגיע למקום העירוב אבל אם אינו יכול להגיע שם לא הוי עירוב וכמ""ש לקמן (סי' ת""ט סע' א') דאין מערבין לכהן בבית הקברות], וע""ע בנתיבות שבת (פל""א הע' רכ""ג) דהביא מקילין בזה אם אפשר לבני ביתו להגיע שם "	סימן שצד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר גדולה שאינו יכול להגיע להעירוב בין השמשות?	"מסתבר דכשר (ר' גראוס פי""ט הע' י""ג)"	סימן שצד סעיף ג		
